אלצהיימר

מחלת אלצהיימר היא הפרעה נוירולוגית שבה המוח מתנוון באיטיות, והיא גורמת לבעיות בזיכרון, בתפקוד ביומיומי ובהתנהגות.

מחלת אלצהיימר - סקירה 

מחלת אלצהיימר היא הפרעה מתקדמת של המוח, שבמהלכה המוח מתנוון בהדרגה. היא מתגלה בדרך כלל אצל אנשים שגילם גבוה מ-65 - 70 שנה. אצל אנשים הסובלים ממחלת האלצהיימר מתפתחים שינויים מטרידים בזיכרון, בחשיבה, בתפקוד ובהתנהגות המחמירים עם הזמן. שינויים אלה משפיעים בצורה הולכת וגוברת על חיי היומיום של הסובל מהמחלה ופוגעים בעצמאות שלו, עד שבסופו של דבר הוא תלוי לחלוטין באחרים.

למחלת אלצהיימר השפעה עצומה גם על מי שמטפל בחולה.1 מרבית המטפלים הם בני משפחה קרובים שמעניקים את הטיפול בבית – תפקיד תובעני ומתיש הגורם לעומס רגשי גדול מאוד ומהווה נטל פיזי.1

מחלת אלצהיימר פוגעת בתאי מוח וגורמת למותם ובעקבות אלה לכיווץ משמעותי של המוח ולחוסר איזון במוליכים העצביים. תהליך הניוון של תאי המוח גורם לשקיעה של פסולת ולהיווצרות גושים המכונים פלאק (‘plaques’) ו'פלונטרים' (‘tangles’).

תסמינים

התסמינים של מחלת אלצהיימר מופיעים בהדרגה, במהלך תקופה של מספר שנים, והם שונים מאדם לאדם. התסמינים הראשונים המופיעים הם בדרך כלל שכחנות ובלבול קל. בדרך כלל, ניתן למיין את התסמינים של מחלת אלצהיימר לשינויים קוגניטיביים, תפקודיים והתנהגותיים/פסיכולוגיים.

• שינויים קוגניטיביים – פגיעה בזיכרון לטווח קצר (כגון פגיעה ביכולת הזכירה של אירועים אחרונים, חזרה על דברים, אבוד חפצים ברחבי הבית, כושר ארגון לקוי), קושי בקבלת החלטות, הבנה פחותה של מושגי זמן ומרחב, כושר למידה פחות ובעיות בזיהוי חברים ובני משפחה.
• שינויים תפקודיים – יכולת פחותה לבצע פעילויות יומיומיות רגילות, כמו גם משימות מורכבות יותר: קושי בטיפול בכספים, קושי בשמירה על היגיינה אישית, אי-שליטה על מתן צרכים, קושי בהתלבשות, חוסר שיווי משקל ותנועה לא יציבה. בסופו של דבר הופכים בדרך כלל חולי אלצהיימר להיות רתוקים לחלוטין למיטה.
• שינויים התנהגותיים/ פסיכולוגיים – מטופלים עלולים גם לפתח הפרעות התנהגותיות ופסיכולוגיות שמקשים על נטל הטיפול. החולים עלולים לפתח התנהגות לא חברתית ולתת לה ביטוי כגון הזיות, סערת רוח/תוקפנות, דיכאון/דיספוריה ושינויים בתיאבון/באכילה. המשפחה והמטפלים מתקשים במיוחד בטיפול בשינויי ההתנהגות, ושינויים אלה מהווים לעיתים קרובות את הסיבה להעברת החולים לטיפול במוסד.

10 סימני אזהרה מוקדמים:

1- איבוד זיכרון המפריע לחיי היומיום
2- קושי בתכנון או בפתרון בעיות
3- קושי בהשלמת משימות מוכרות בבית, בעבודה או בשעות הפנאי
4- בלבול בזמן או במקום
5- קושי בהבנת תמונות ויזואליות או מרחב
6- קשיים חדשים בהגייה או בכתיבת מילים
7- הנחת דברים לא במקומם ואיבוד היכולת לשחזר פעולות
8- ירידה ביכולת השיפוט
9- נסיגה ממקום עבודה או פעילויות חברתיות
10- שינויים במצב הרוח ובאישיות


סטטיסטיקה
שלושים ושישה מיליון איש ברחבי העולם סובלים משיטיון (דמנציה).2 ייתכן ומספר רב של עד עשרים ושמונה מיליון מתוך שלושים ושישה מיליון איש הסובלים משיטיון עדיין צריכים לעבור אבחון ולכן אין להם גישה לטיפול רפואי, למידע ולהשגחה.2 בכל שנה מאבחנים כ-4.6 מיליון מקרים חדשים.3 המעבר בגיל האוכלוסייה שהולכת ונעשית קשישה צפוי לגרום להכפלת מספר האנשים הסובלים משיטיון כל עשרים שנה, ובשנת 2050 יסבלו 115 מיליון איש מהמחלה.2
מחלת אלצהיימר היא הסיבה השכיחה ביותר לשיטיון וגורמת ל-50 – 70% מהמקרים.4
העלויות הכלל-עולמיות הנגרמות בשל שיטיון (604 מיליארד דולר ב-2010) מגיעות ליותר מ-1% של התוצר המקומי הגולמי2 (GDP).

חיפוש אבחון וטיפול
אנשים המודאגים מכך שהם או יקיריהם חווים תסמינים של מחלת אלצהיימר צריכים לפנות אל הרופא שלהם לצורך בקשת עזרה וייעוץ. האבחון של מחלת אלצהיימר נעשה באמצעות ראיונות של החולה ושל המטפל. לעיתים מבצעים בדיקות דם ומשתמשים בטכניקות הדמיה של המוח. ניתן להשתמש בסולמות הערכה רבים כדי לזהות את התסמינים ולאבחן את חומרת המחלה.

כרגע אין מרפא למחלת אלצהיימר, אבל ישנם טיפולים לסימפטומים והמחקר בתחום ממשיך. למרות שהטיפולים העכשוויים למחלת אלצהיימר אינם יכולים לעצור את הידרדרות המחלה, הם יכולים להאט באופן זמני את החמרת תסמיני הדמנציה ולשפר את איכות חייהם של החולים והמטפלים בהם. כיום, ישנם מאמצים חובקי עולם למציאת דרכים טובות יותר לטפל במחלה, לדחות את התפרצותה ולמנוע את התפתחותה.4

Model.RightColumnImageAltText
אתה עומד לצאת מאתר לונדבק ישראל